למה החלטתי לוותר על (חלק) מהפינוקים בחברה אבל לתת לכל עובד 500 ש"ח בחודש לתרומה

image description

יש המון חלקים מדהימים בתרבות של סטארטאפים שאני מנסה לשמר באוריבי. מצד שני, יש לא מעט אלמנטים מיושנים שמאפיינים את תרבות הסטארטאפים, שרידים לימי הבועה הראשונה, ומתקשרים לצד הראוותני והבזבזני ללא סיבה מוצדקת.

זהו פוסט ראשון מתוך סדרת פוסטים שתרחיב על התפיסה שלי לגבי תקציב הרווחה ולמה לדעתי השקעה בנושאים כמו תרומה, personal growth, חינוך פיננסי ועוד היא לא רק יותר משמעותית ממסיבות, ארוחות ערב יקרות ומסאז'ים אלא גם בעלת אפקט חזק יותר במשיכת עובדים איכותיים.

בחזרה לימי הבועה הראשונה (סוף שנות התשעים) – שילוב של מחסור עצום בעובדים והרבה מאד כסף בתעשיה הוביל לסוג חדש של הטבות שלא היו קיימות באף ענף לפני. ארוחות צהריים של שפים, מסאז'יסטים בעבודה, מסיבות והופעות יקרות. יש עוד לא מעט ענפים בהם יש הרבה כסף (למשל פיננסים) אבל בענפים אחרים עובדה זו לרוב מתרגמת למשכורות גבוהות יותר ובונוסים. חשוב לי להדגיש שפוסט זה לא נכתב מנקודת מבט ביקורתית, בונוס לעובד אינו מוצלח יותר מהופעה יקרה לכל עובדי החברה, במידה רבה דווקא יצירת חוויות משמעותית יותר מכסף.

Continue reading

למה ביטלנו את ה Open space ושברנו את הקירות של חדר הישיבות?

image description

אחת ההחלטות המשמעותיות ביצירת תרבות של חברה היא אופן חלוקת החלל במשרד. תכנון משרד הוא נושא שקרוב מאד לליבי, גם בגלל שלמדתי ארכיטקטורה אבל בעיקר כי ראיתי כמה השפעה יש לכך ואיך נוצרת תרבות שונה בעקבות חלל שונה.

Open space, חלוקה למשרדים, חלוקה לפי צוותים או 'ערבוב' בין כולם, מטבח גדול או קטן – כל אחת מההחלטות האלה ישפיעו כנראה על איך תתנהל החברה.

meeting room

חדר הישיבות הפתוח שלנו

Open Space?

בתאוריה,  open space נשמע רעיון מצויין – אוירה פתוחה, נגישות לכולם וכמובן ניצול מקסימלי של החלל. בניגוד לחברות בארה"ב בהן ראיתי open spaces שעובדים טוב, בארץ (לדעתי) זה אחד הגורמים הראשיים לירידה בפרודקטיביות. לרוב נוצר מצב בו יש די הרבה רעש ב open space ומצד שני זה לא באמת חלל מתאים לקיום שיחות של ממש. גם אם חלק מהעובדים אדישים לרעשים, יש מספיק אנשים שכל שיחת טלפון, בדיחה או רעש אחר במרחב מוציא אותם מריכוז. אני תומכת מאד בחלוקה לחדרים נפרדים שבכל חדר יש 4-6 אנשים. כאשר יוצרים חלוקה מסוג זה מבטיחים שרוב היום תהיה סביבת עבודה שקטה אבל גם אפשרות לקיים שיחות עמוקות יותר בחדר, להתייעץ וכו'. אחד היתרונות הבולטים בחלוקה לקבוצות קטנות היא שקל להשפיע על הדינמיקה. אם יש טיפוס נגטיבי בחברה, קל למקם אותו בחדר יחד עם עובדים שזה לא ישפיע עליהם, ציוות פיסי של 'ותיקים' עם עובדים חדשים עובד טוב וכו'. כיום יש לנו חדרים של 6 אנשים אבל אם הייתי משפצת את המשרד באופן יותר מאסיבי ככל הנראה הייתי עושה חלוקה לחדרים קצת יותר קטנים.

DSC_0978

מי צריך לשבת עם מי?

אני חושבת שחשוב שתהיה קרבה פיסית בין חברי צוות ובינהם לראש הצוות אבל גם פיזור של בעלי תפקידים שונים בין צוותים. באוריבי לדוגמה, המעצב יושב עם המתכנתים ובאזור אחר יושב איש השיווק ואשת ה customer success עם צוות פיתוח. בחברות הקודמות שלי גם היה פיזור דומה. זה יוצר חיבורים מדהימים, למשל – שהמעצב מתייעץ עם המתכנתים סביבו על החלטות עיצוב. מעל הכל, 'שבירה' של החלוקה ע"פ מחלקות משפרת את השקיפות והתקשורת – הצוותים השונים נמצאים כל הזמן בקשר עם צוותים אחרים ומודעים לעוד צדדים בחברה. Continue reading

אוריבי מגייסת 5.4 מיליון דולר. הסיפור המלא מאחורי הגיוס.

image description

ביום שישי האחרון נחתם סופית סיבוב ההשקעה הראשון באוריבי. שמחה מאד (מאד מאד) לשתף שגייסתי 5.4 מיליון דולר מ dream team של משקיעים – חיים סדגר מ Sequoia capital (קרן ההון סיכון המובילה בעולם שיש לי זכות לעבוד איתה בפעם השניה), רונה שגב מ TLV Partners וזוהר גילון. מאד מוקירת תודה על כך שהצוות המצויין הזה מאמין בי ובמוצר ולוקח חלק בבניית החברה.

וכמובן מאד מתרגשת להתחיל לגייס עובדים ולעבוד על המוצר העיקרי עם יותר משאבים.

כל שבוע יש לפחות הכרזה אחת בעיתונים על גיוס הון לסטארטאפ כזה או אחר עם כל הפרטים ה"רגילים" – כמה גייסו, ממי, מה עושים, מי בצוות. גם על אוריבי יוצאת כתבה דומה. בפוסט הזה בחרתי לעסוק ולשתף את כל מה שקרה מאחורי הקלעים – מצגת המשקיעים שעשיתי בה שימוש, למה המוצר השתנה מאז הפעם האחרונה שכתבתי עליו, מה עכשיו, איך בחרתי למי לפנות, למה בחרתי לעבוד עם כמה משקיעים ואיך עברה עלי התקופה של הגיוסים.

teamOribi

עם נבו ואלון שבנו איתי את כל המוצר מאפס ויולי שהצטרפה החודש לחברה (וכמובן טאקי ונינה)

אז מה אנחנו מפתחים? (עכשיו שאפשר לספר)

לפני כמה חודשים שיתפתי בכיוון של מוצר בתחום האנליטיקס על מודעות פייסבוק. זה השתנה הרבה מאד מאז למרות שבדיעבד רק חזרתי למקור. אחת העצות שאני נותנת ליזמים בתחילת הדרך היא שהכי חשוב זה פשוט להתחיל, לא לחכות שנה למציאת הרעיון המושלם או השותף המתאים אלא להתחיל לבנות מוצר ודרך זה להתכוונן למקום הנכון. שמחה שהעצה הזו היתה נכונה גם לגביי.

שהקמתי סטארטאפ חדש היה לי ברור שאני רוצה לתקוף תחום בעולם ה B2B שעדיין פועל באופן מיושן וליצור מוצר פשוט עם טכנולוגיה ייחודית בנוף שישנה לחלוטין את האופן שבו חברות עובדות. הזכרתי בעבר שחברות שנותנות לי הרבה השראה הן Slack, Stripe, Zendesk, Zenpayroll שהתחילו בשוק רווי לכאורה אבל בעזרת יצירת מוצר פשוט הפכו למובילות בשוק ולחברות בשווי מילארדי דולרים תוך זמן קצר. הסיבה העיקרית שאני רואה בהן מקור השראה היא שהן הצליחו להנגיש פתרון לכל השוק ולא רק לחברות גדולות ובעלות אמצעים. אני חושבת שיש היום הזדמנות עצומה בעולם של BI/ Analytics – תחשבו כמה מאמץ צריך להשקיע היום בשביל לעקוב אחרי נתונים בסיסים של שימוש במוצר/ אתר. יש היום עשרות חברות מצליחות שכולן פונות ל Enterprise עם פתרונות מאד מורכבים שמצריכים אינטגרציות ותוספות לקוד עצמו. כלים פשוטים יותר כמו MixPanel או Google Analytics מחייבים תמיכה שוטפת ממתכנתים כדי להוסיף לקוד events שרוצים לנטר ובניית תסריטים מסויימים אחריהם רוצים לעקוב. הסיבה שהתחלתי סביב העולם של אנליטיקס לפייסבוק ולא אנליטיקס כללי היא שהיה לי חשוב לבנות כמה שיותר מהר חברה רווחית והרגשתי שהשילוב של צורך משמעותי בתחום זה ותקציבים גדולים יכול להביא אותי לרווחיות מהר. השקנו גרסאת ביתא בתחילת פברואר והגענו מהר מאד לכמה מאות חברות שעשו שימוש במוצר ואח"כ לכמה אלפים. דרך העבודה עם המשתמשים הבנתי שיש הזדמנות עצומה בעולם של אנליטיקס ושיש לי יכולת ליצור כלי שישנה את האופן בו עובדים עם מידע. אני חושבת שגם קצת פחדתי להתחיל ממש בגדול ועם המשתמשים קיבלתי ביטחון ללכת על החלום הגדול ועל כלי שיכול באמת לשנות את התעשייה. אז זה מה שאנחנו מפתחים: Continue reading

10 טיפים קטנים להתמודדות עם צמיחה מהירה של סטארטאפ

image description

אחד האתגרים המורכבים ביותר שעוברים סטארטאפים הוא scale מהיר. אופן הצמיחה של חברות סטארטאפ מכתיב שכמעט תמיד הגדילה לא תהיה לינארית אלא בקפיצות. כלומר, ברוב הסטארטאפים, אחרי תקופה ארוכה שבה נבנה צוות מגובש, פתאום ברבעון אחד החברה מכפילה את גודלה. הקפיצה מעל 20 איש, מעל 50 איש ובוודאי מעל הנקודה שפתאום יש אנשים שבחברה שכבר לא מכירים זה את זה אפילו בשם היא מורכבת גם למנהלים וגם לעובדים.

זה לא הפוסט הכבד על בחירות ניהוליות, האם להעדיף צמיחה מהירה על פני שיבוש ה culture והתמודדות עם כמות גדולה של מנהלים חדשים. מתחייבת לכתוב את הפוסט הזה בעתיד. הפוסט הזה הוא רשימה של טיפים קטנים שיכולים להקל על כאבי הגדילה.

Introduction video

מסורת מוצלחת שהתחלנו בטקיפי. אני חושבת בשביל לשמור על culture נכון חשוב לבנות תהליך מסויים של הצטרפות עובד חדש לחברה ו'הכרות' שלו. נכון שפעמים רבות אין סיבה להכריז על כל עובד חדש ואיש חדש לצוות המכירות לדוגמה פחות רלוונטי לאנשי הפיתוח. אבל, ההרגשה שנכנס מישהו חדש לחברה בלי לדעת שום דבר עליו יוצרת פעמים רבות ניתוק מהחברה והרגשה שהחברה אולי גדולה מדי. בהצטרפות של אנשי customer success/ sales/ marketing חדשים בארה"ב, ביקשנו שיכינו כבר ביום הראשון שלהם וידאו של כמה דקות על עצמם. מה התפקיד שאליו גוייסו ומה הרקע שלהם. אבל בעיקר – איפה הם גרים, איך נראה הכלב שלהם ומה הוא אוהב לעשות, איזה תחביבים מוזרים יש להם ועוד פרטים אישיים שיכולים ליצור חיבור. את הוידאו פשוט הקרנו בישיבת החברה הקרובה בישראל. הוידאו נתן תחושה מצויינת של הכרות עם כל הצוות ויצר נושאי שיחה לשבירת הקרח באינטרקציה הראשונה עם העובד החדש. למה רק סרטונים של עובדים חדשים בארה"ב לצוות הישראלי ולא להיפך? אין תשובה טובה, האמת היא שפשוט קל הרבה יותר לבקש מאיש מכירות אמריקאי להכין וידאו על עצמו מאשר לבקש אותו דבר ממתכנת ישראלי.

Continue reading

להתראות קיפי

image description

מכתב פרידה לכלבה הכי טובת לב ואוהבת שאי פעם פגשתי.

IMG_2174

קיפי היתה הגורה הרביעית שגידלתי (אחרי שרגא, אלוין וטאקי המדהימים). התרגלתי שגור מגיע הביתה, הדבר המרכזי שמעסיק אותו הוא איך לחרב את הבית במהירות האפשרית. קיפי תמיד היתה שונה. מהרגע שהגיעה רק רצתה לאהוב. לא הצליחה להרדם לא מחובקת איתי במיטה, התעקשה לשבת עלי בנהיגה והיתה נרדמת תוך כדי שהיא נושכת לי את המכנסיים כדי שלא אקום במקרה והיא לא תשים לב.

וכך היא גדלה להיות הכלבה הכי חמה, שמחה ועם לב עצום.

Continue reading

האנשים והספקים שאני הכי אוהבת לעבוד איתם

image description

הרבה זמן אני דוחה את כתיבת הפוסט הזה, אולי בגלל שהרגיש לי קצת מוזר לשים באותה רשימה משרד עורכי דין וספקים של חולצות T-shirts. אני מאמינה בלב שלם שהפרטים הקטנים בסטארטאפ חשובים לא פחות מהחזון, וחברה שרוצה להגיע רחוק צריכה להשקיע בהם ולכן בחרתי ליצור רשימה אחת. אם בדרך כלל אני עוסקת ב culture הפנימי של החברה – יש משמעות גדולה לדעתי גם לספקים החיצוניים.
לאורך השנים האחרונות, בחברות השונות שלי, זכיתי להכיר אנשים וספקים שעושים עבודה מעולה ולא פחות חשוב – אני נהנית לעבוד איתם. אל רובם הגעתי אחרי הרבה חיפושים ועבודה עם אנשים/ חברות פחות מתאימים. מקווה שהרשימה הבאה תעזור לכם לחסוך זמן ולהגיע לתוצאות מעולות. הייתי שמחה לראות רשימות דומות של יזמים אחרים.

עו"ד – משרד אייל שנהב

משרד קטן יחסית המתמחה רק בסטארטאפים וקרנות הון סיכון. אני עובדת כבר מספר שנים עם עו"ד שמוליק אטיאס, אחד השותפים במשרד. חוץ מאשר את האנשים במשרד, אני גם אוהבת את הגישה שלהם לעסקאות שהיא יותר עיסקית ופחות משפטית ושמה את ה Deal closing במקום הראשון. Contact : shmulik@shenhavlaw.co.il

רואה חשבון והנהלת חשבונות 

משרד ורדי, ברוקנר, אינגבר, רוזנצוויג – רו"ח גיא ורדי. את גיא הכרתי דווקא שייצג את הצד השני – החברה שרכשה את הסטארטאפ הראשון שלי. מאז אנחנו עובדים ביחד. מהניסיון האישי שלי, זו לא תמיד הבחירה הנכונה לסטארטאפ בשלבים ראשוניים ללכת ישר ל Big four, אני מעדיפה עבודה עם משרדים בינוניים. הנהלת החשבונות פועלת בצורה סופר יעילה וידידותית. Contact : GuyV@vbir.co.il

ניהול וייעוץ פנסיוני 

סט פוינט. הניהול השוטף של נושא ההפרשות הפנסיוניות הוא אחת הנקודות הכאובות ביותר בסטארטאפים. כמעט תמיד יש בעיות של עידכונים מול חברות הביטוח, פערים ברישומים, קבלת דיווחים ועוד. בעיה נוספת היא קבלת תנאים טובים עבור העובדים (משימה לא פשוטה לחברה עם מספר עובדים מצומצם). עם סט פוינט אנחנו עובדים כגוף שמנהל את הסוכנים הפנסיונים וההתנהלות מולם. המטרה היא בעיקר לוודא שהתנאים טובים, ההתנהלות תקינה וקבלת עזרה במקרה של בעיות ובירורים מול חברות הביטוח. אפרת צדקה : efrat@setpoint.co.il

איור 

את המפלצות של טקיפי לא צריך להציג אבל זו הזדמנות מעולה להציג את יאיר ורדי המעולה העומד מאחוריהן. אני עובדת עם יאיר תקופה ארוכה, גם בסטארטאפ החדש, והאיורים שלו מקפיצים כל מוצר, פוסט או מודעה. yairvardi@gmail.com Continue reading

4 שבועות מההשקה. 1,000 יוזרים.

image description

אחת הסיבות העיקריות שבגללן בחרתי להקים את הבלוג הזה היתה החשיבות שראיתי בשיתוף תהליך הקמת סטארטאפ. רציתי לכתוב בדיוק בנקודות בהן: בוחרים את הכיוון הראשוני, מגיעים למשתמשים הראשונים ובונים את המוצר. אחרי 4 חודשי פיתוח, לפני חודש, החלטנו להתחיל להוציא את המוצר החוצה, עדיין לא השקה רישמית אבל בהחלט התחלת עבודה עם משתמשים "אמיתיים". הפוסט הבא מפרט כיצד הגענו ל 1,000 משתמשים, B2B, סך תקציבי הפרסום בפייסבוק של אותם משתמשים הוא מעל 250 מיליון דולר, 70 משתמשים עם תקציב של מעל חצי מיליון דולר בשנה.

אם היו שואלים אותי לפני חודש איך יראה הפוסט הזה הייתי מצפה שזה יהיה פוסט על שיווק. היתה לנו תכנית שיווק מפורטת – לאיזה בלוגרים פונים, איזה תכנים כותבים, ניוזלטרים ושאר תכנונים. בפועל לא השתמשנו באף אחד מאלה. מעל 65% מהמשתמשים הגיעו באופן ויראלי ואל השאר היה פשוט יחסית להגיע. מי שמכיר אותי יודע שאני מאוהבת בעולם של שיווק וחושבת שזה חלק הכרחי בכל סטארטאפ. אבל פה ראינו באופן ברור איך מוצר שעונה על כאב מאד מהותי דוחק את הצורך בשיווק. זה יהיה פוסט בעיקר על איך בונים מוצר שאנשים באמת מחפשים ורוצים להשתמש בו.

הבהרה חשובה לפני שנכנסים לסיפור המלא – אני לא רואה שום ערך במספר המשתמשים עצמו. אחת המחלות הנפוצות של חברות סטארטאפ היא לרוץ אחרי מספר גדול של משתמשים/ הורדות/ מבקרים. הערך האמיתי בהוצאת המוצר מוקדם היה בשני מדדים : 1). לראות שהשוק באמת מתעניין במוצר כזה. ככל שקל יותר להביא משתמשים סימן שיש צורך אמיתי ושהמסר עובר טוב. יש סיכוי טוב שאם הייתי מגלה שקשה מאד לשכנע משתמשים לבדוק בכלל את המוצר הייתי משנה את המסר/ הפוקוס של המוצר. 2). retention ופידבקים – מדידת אחוז המשתמשים שחוזרים למוצר ומה הפידבקים.

לפני כמה חודשים, שיתפתי בפוסט הזה כיצד בחרתי את הכיוון של אוריבי (מאז, באופן טבעי, הכיוון השתנה קצת). החלטתי בשלבים הראשונים להתמקד בעולם של פרסום בפייסבוק מכמה סיבות עיקריות : הוא הופך להיות מורכב יותר מיום ליום, שוק חדש יחסית שצומח בקצב מדהים ושוק שכמעט כל המוצרים שקיימים בו מכוונים ל enterprise מה שמותיר חלק גדול מאד מהשוק underserved. בפרספקטיבה לא מאד ארוכה של מספר חודשים, אני מאד שלמה עם הבחירה, אבל מתחילה לפזול גם לכיוונים אחרים, הרבה יותר רחבים שדווקא הפרסום בפייסבוק יכול להוות go to market אליהם.

השאלה הקריטית הבאה היתה : איפה מתחילים. Continue reading

המדריך השלם ל Content marketing ובניית בלוג מצליח

image description

כשהחלטתי להקים את הבלוג הזה בחרתי להקדיש אותו לבניית חברות וצוותים מדהימים ולא לנושא עליו אני כותבת ומרצה בדרך כלל – שיווק. אבל, ראיתי חשיבות בכתיבה של מאמר מקיף על אחד הנושאים הקריטים ביותר כיום בשיווק וההכרחיים לכמעט כל סטארטאפ – Content marketing. בשנים בהם הייתי בטקיפי למדתי להכיר תחום זה, את החשיבות שלו ובעיקר את הפוטניצאל העצום שלו ככלי שיווק. בטקיפי בנינו בלוג שהגיע שנה וחצי אחרי הקמתו ל 100,000 מבקרים בחודש. החלק המדהים בכך היה סוג המבקרים – מדובר על מתכנתים בשפת Java שלרוב עובדים בחברות תוכנה גדולות – לקוחות B2B לכל דבר. כלומר – הצלחנו להגיע לכמות גדולה מאד של לקוחות פוטנציאליים בלי פרסום אלא ע"י כתיבת תוכן איכותי. לאורך השנים האחרונות יצא לי להכיר את תחום ה content marketing לעומק, דרך ההתנסות שלי ודרך הכרות עם עשרות סטארטאפים אחרים שבחרו באסטרטגיה דומה. פוסט זה יכסה את השיעורים העיקריים בבניית אסטרטגיית תוכן, יצירת קהל לבלוג, בחירת נושאים לפוסטים והמרה של מבקרים בבלוג ללקוחות.

מה זה בדיוק Content marketing?

הסבר בקטנה – משמעות המונח היא שימוש בתוכן שאינו מפרסם את המוצר באופן ישיר על מנת להגיע ללקוחות פוטנציאליים. כלומר, בניגוד לבלוגים מהדור הקודם, בהם היה מקובל לכתוב על המוצר עצמו, בלוג של  content marketing יעסוק בנושאים לא שיווקים, כמו בלוג לכל דבר ולא בלוג של חברה. לדוגמא, אם אתם מקדמים אפליקציה לריצה, הבלוג יהיה על טכניקות ריצה, שימוש באפליקציות שונות בריצה ואירועי ריצה (ולא על האפליקציה שלכם). Content marketing מתקשר לרוב לכתיבת בלוג, אבל, למעשה כל סוג תוכן שמושך אליו לקוחות פוטנציאליים הוא שיווק באמצעות תוכן. כמה דוגמאות לתוכן יצירתי שאינו פוסטים – מלוח שנה שמרכז אירועים למתכנתים, דרך משחק לאנשי אבטחה, מחשבוני עלויות/ שכר ועד אפליקציה חינמית שאינה קשורה ישירות למוצר העיקרי אבל פונה לאותו קהל. הכלל החשוב ביותר בשיווק באמצעות תוכן, לדעתי, הוא שהתוכן שאתם כותבים צריך להביא את קהל הלקוחות הפוטנציאלי שלכם ובעדיפות גבוהה רק אותו. קל מאד להסחף לכתיבת תכנים על נושאים פופולאריים וקלילים, למשל, פוסטים על Frontend מביאים יותר קוראים מפוסטים על Java, אבל נמנענו מהם בטקיפי משום שהם אינם מושכים את קהל הלקוחות הרלוונטי למוצר. המטרה של הבלוג שלכם היא להביא לקוחות לחברה ולא להגיע למספר גדול של מבקרים בבלוג.

למי כדאי לעשות שימוש ב content marketing? יהיה לי יותר קל יותר דווקא להתמקד בלמי שיווק באמצעות תוכן לא מתאים :

  • אם אין לכם קהל מוגדר יהיה קשה מאד ליצור אסטרטגיה של תוכן. למשל קהל רחב מאד (כמו בני נוער) או קהל מזדמן (למשל מי שמחפש לקנות מחשב יד שניה).
  • אם אתם צריכים להביא כמות גדולה מאד של לקוחות בזמן קצר. לוקח מספר חודשים לבנות כמות תוכן שתמשוך מספר גדול מאד של משתמשים וקשה לעשות scale מהיר לתוכן. אם יש לכם זמן קצוב בו אתם נדרשים להביא הרבה לקוחות – לא הייתי בוחרת בתוכן כערוץ הראשי.
  • אפליקציות. לא באופן חד משמעי אבל אני מכירה מעט מאד אפליקציות שעושות שימוש ב content marketing.

איך בונים אסטרטגייה של בלוג?

הנושאים החשובים ביותר בתכנון בלוג ובחירת התכנים :

צריך להיות קהל מוגדר לבלוג
אחת הטעויות הנפוצות ביותר באסטרטגיה של בלוג היא כתיבת עשרות פוסטים שכל אחד פונה לקהל קצת שונה. כאשר לא ממקדים את הבלוג סביב קהל ברור מאבדים למעשה את כל היתרונות המרכזיים – יצירת קהילה, בניית מותג וקבלת יותר תנועה מגוגל (יוסבר עוד מעט). אם אקח את הבלוג של טקיפי לדוגמה : יהיו תוצאות הרבה יותר טובות עבור החברה אם הבלוג יהיה רק למתכנתי Java מאשר בלוג המכוון למתכנתי Java, אנשי Ops, מתכנתי frontend ואנשי אבטחה. השאלה הראשונה שעולה כאן היא בוודאי – מה אם יש לי כמה קהלים חשובים? הייתי ממליצה בשלב ראשון להתמקד בקהל אחד בבלוג. כמובן שאין נזק בכתיבת פוסטים לקהלים שונים אבל בתור אסטרטגיה ובהנחה שיש לכם משאבים מוגבלים, חשוב שיהיה קו מנחה ברור לבלוג.

Content marketing is the new SEO
הסיבה העיקרית ש content marketing הפך לערוץ פופולארי מאד בשנים האחרונות נעוצה דווקא בשינויים בעולם ה SEO וקושי בהגעה לדירוגים גבוהים בגוגל ללא שימוש בתוכן. בוא נקח לדוגמא אתר שמשכיר בתי נופש באירופה – לפני מספר שנים, הקידום של אתר מסוג זה בגוגל היה דרך שימוש ב keywords נכונים באתר ובניית לינקים. כיום לאתר זה יהיה קל יותר לקבל תנועה ע"י כתיבת פוסטים שעונים על חיפושים של לקוחות רלוונטים – למשל, סקירה של בתי הנופש המומלצים ביותר באיזורים מסויימים, 10 דברים שצריך לדעת לפני שמשכירים בית לחופשה וכו'. אותם כללים חלים גם על סטארטאפים. חשוב לבחור אסטרטגיית תוכן ונושאים לפוסטים עם הסתכלות על חיפושים אורגניים. אולי הנקודה החשובה ביותר במאמר זה – כדי שאסטרטגיית תוכן תהיה יעילה אתם צריכים לכוון לכך שלפחות 50% מהתנועה לבלוג תהיה אורגנית – כלומר, חיפושים בגוגל. כאשר מוציאים פוסט חדש יש זינוק חד בתנועה אליו לכמה ימים ואחריהם התנועה של אותו פוסט יורדת כמעט לאפס. אם לא מגיעים למסה של תנועה אורגנית יהיה קשה מאד לבנות בלוג עם עשרות או מאות אלפי מבקרים בחודש. בערך 20% מהפוסטים שיצאו בבלוגים שניהלתי התברגו במקומות טובים עבור חיפושים רלוונטים ומשם מגיעה רוב התנועה לאתר. לכל מנהלי הבלוגים המצליחים שיצא לי להכיר היה סיפור דומה  – חלק מסויים מהפוסטים מקבלים תנועה אורגנית שוטפת וזה הבסיס של הבלוג. בבלוג של טקיפי יש מספר פוסטים עם תנועה אורגנית של כמה אלפי מבקרים בחודש, מה שאומר שגם בחודש שבו לא יכתבו אפילו פוסט אחד חדש, עדיין יהיו כמה עשרות אלפי מבקרים וזרימה של leads מהבלוג. החדשות הטובות הן שלא צריך להיות מומחה SEO כדי להתברג במקומות טובים בגוגל אלא פשוט לכתוב תכנים טובים ומפורטים. בבניית אסטרטגיה לבלוג תשקלו להוסיף יותר תכנים שיהיו רלוונטים לטווח ארוך ולחיפושים. אפרט יותר בהמשך. Continue reading

על שיתוף מידע בסטארטאפ ואיך בונים דשבורד פנימי שיעשה את העבודה

image description

איך לאחד את כל החברה סביב מטרות משותפות, על חשיבות סינכרון בצוות ולמה Dashboards צריכים לצאת מצוותי הפיתוח אל כל החברה

אחת האינדקציות הבסיסיות על ארגון שמתנהל באופן לא תקין היא שההנהלה והעובדים פועלים על פי מטרות שונות. מספר יועצים אירגוניים סיפרו לי בהזדמנויות שונות שכאשר הם מגיעים לחברה בפעם הראשונה הם שואלים את אנשי המפתח בנפרד מה המטרות של החברה לשנה הקרובה. ברוב המקרים התשובות שונות לחלוטין. איחוד החברה סביב אותן המטרות יהיה בעדיפות הראשונה ב'תיקון המצב'

לדעתי שיתוף מידע בסטארטאפ באופן בהיר ושוטף הוא מרכיב קריטי בהצלחת חברה. מידע קל להבנה ועיכול על המצב הקיים ולא פחות חשוב – על המטרות העתידיות. באופן די מפתיע למדתי שגם בסטארטאפ קטן, בשלבים הראשוניים ביותר, עם צוות קטן ומעט מטריקות, קיימים פעמים רבות פערי ידע שמאיטים את הקצב.

אחד הדברים הכי טובים שאתם יכולים לעשות עבור החברה שלכם, לדעתי, הוא לבנות Dashboard (אפילו אחד בסיסי מאד כמו שאציג על אוריבי) עם כל הסטטיסטיקות החשובות.

בעוד שנפוץ לראות דשבורדים בצוותי הפיתוח, מעט חברות בוחרות להציג לכלל החברה מטריקות שימוש של יוזרים, נתוני מכירות ויעדים כלליים. בפוסט זה בחרתי להתמקד בדשבורדים אלה.

לפני שאגיע לדשבורדים היותר רציניים – קצת על הדשבורד של אוריבי. באוריבי החלטנו לבנות Dashboard כבר בשלבים הראשוניים ביותר של החברה. נכון שבשלב זה אפשר להסתדר גם בלי אבל אנחנו מאמינים שתרבות עבודה טובה נבנית כבר בשלבים אלה. לפני המעבר על הפרמטרים "הרגילים", הנה שני סוגי אלמנטים ייחודיים שבחרנו לכלול בדשבורד ומשקפים את התרבות שאנחנו בונים.

רשימת מטרות חודשית – כנראה הסיבה העיקרית שבגללה היה חשוב לי לבנות Dashboard בשלב זה – הגדרת יעדים ברורים ומעקב אחרי התקדמות החברה. בסטארטאפ דברים תמיד מתארכים ומתעכבים, זה הגיוני וכנראה בלתי נמנע. הגדרת המטרות לאותו חודש עוזרת מאד לשמור על הפוקוס ועל לו"זים הגיוניים. אני מנסה להגדיר יעדים בכל המישורים הקריטים של החברה – גם בצד הפרקטי (כמו פיצ'רים לפיתוח, כמות משתמשים) וגם בצד של החזון של החברה והתרבות (לחגוג אירועים חשובים, הבנה של השלב הבא של המוצר).

Milestones Log –  בהמשך לפוסט על חגיגות קטנות – בחרנו ליצור רשימה לא מוגבלת אליה אפשר להזין כל milestone חשוב (או קצת חשוב) או אירוע בחיי החברה. אין סף וכל דבר לגיטימי – גרסא חדשה, פתרון של באג מציק, פידבק מעניין מיוזר, העלאת חלק חדש באתר, פוסט מוצלח וגם ארוחת צהריים כיפית או בובות Starwars חדשות שנוספו למשרד. בחרנו לא להוסיף כפתור Delete לרשימה זו – כל אירוע שנוסף נשאר, כרגע לתמיד. Continue reading

איך הופכים ישיבות חברה משעממות לים של יצירתיות. ו-15 רעיונות לכיף במשרד

image description

הפוסט הזה יתחיל בבעיה פרקטית שהיתה לנו בפגישות חברה ויעבור לצד פילוסופי ומעשי על איך משנים את המצב הפסיכולוגי של אנשים.

בטקיפי, פעם בשבועיים ניהלנו פגישה בפורום של כל העובדים בישראל לעידכונים שוטפים – התכנונים לשבועות הקרובים, חדשות מהצוותים השונים והחלטות עיסקיות. במשך תקופה ארוכה דחיתי את הפגישות האלה מתוך הרגשה שכל עוד הצוות קטן יחסית כולם מעודכנים בהכל. היום אני חושבת שפגישות מסוג זה קריטיות אפילו בצוות קטן. זו הזדמנות מעולה ליישר קו, לנסח את המטרות באופן בהיר ולוודא שכולם מסונכרנים. הבעיה שהתמודדתי איתה היתה כמעט שיטחית – פגישות החברה הרגישו כמו שיעור בתיכון בו מעבירים מידע באופן די יבש וכולם מקשיבים. האופן שרציתי לראות פגישות חברה היה פגישות דינמיות בהן האוירה יותר משוחררת ופתוחה, לא לוקחים דברים כמובנים מאליהם ושואלים שאלות (ואפליו מקשים לפעמים) על החלטות, לו"זים וכיוונים חדשים. כלומר פחות הרצאה והרבה יותר שיחה פתוחה. Continue reading