למה החלטתי לוותר על (חלק) מהפינוקים בחברה אבל לתת לכל עובד 500 ש"ח בחודש לתרומה

יש המון חלקים מדהימים בתרבות של סטארטאפים שאני מנסה לשמר באוריבי. מצד שני, יש לא מעט אלמנטים מיושנים שמאפיינים את תרבות הסטארטאפים, שרידים לימי הבועה הראשונה, ומתקשרים לצד הראוותני והבזבזני ללא סיבה מוצדקת.

זהו פוסט ראשון מתוך סדרת פוסטים שתרחיב על התפיסה שלי לגבי תקציב הרווחה ולמה לדעתי השקעה בנושאים כמו תרומה, personal growth, חינוך פיננסי ועוד היא לא רק יותר משמעותית ממסיבות, ארוחות ערב יקרות ומסאז'ים אלא גם בעלת אפקט חזק יותר במשיכת עובדים איכותיים.

בחזרה לימי הבועה הראשונה (סוף שנות התשעים) – שילוב של מחסור עצום בעובדים והרבה מאד כסף בתעשיה הוביל לסוג חדש של הטבות שלא היו קיימות באף ענף לפני. ארוחות צהריים של שפים, מסאז'יסטים בעבודה, מסיבות והופעות יקרות. יש עוד לא מעט ענפים בהם יש הרבה כסף (למשל פיננסים) אבל בענפים אחרים עובדה זו לרוב מתרגמת למשכורות גבוהות יותר ובונוסים. חשוב לי להדגיש שפוסט זה לא נכתב מנקודת מבט ביקורתית, בונוס לעובד אינו מוצלח יותר מהופעה יקרה לכל עובדי החברה, במידה רבה דווקא יצירת חוויות משמעותית יותר מכסף.

עברו מעל 15 שנים, עדיין יש יחסית הרבה כסף בהייטק ועדיין קשה למשוך עובדים מוכשרים. אבל התפיסה שיבואו לעבוד בחברה שלך בגלל שיש מקרר גלידות חינמי, שף, חדרי פלייסטשיין ואפשר להזמין מוזס בערב על חשבון החברה כבר לא כ"כ רלוונטית לדעתי. רוב העובדים בהייטק נמצאים באחוזונים העליונים של השכר ויכולים להרשות לעצמם את כל הפינוקים האלה. מה גם שרוב האנשים מאמצע שנות העשרים מקפידים יותר על בריאות ומקרר הגלידות פתאום נהיה פחות אטרקטיבי שלא לדבר על חדר הפלייסטשיין שנשאר מיותם כי אנשים מעדיפים לחזור הביתה בשעה הגיונית. אז מעבר לארוחות צהריים ושאר הדברים הבסיסיים החלטתי באוריבי למנף לאזורים אחרים את כל כל תקציב הרווחה ולהשקיע אותו בהעצמה של העובדים.

הפרוייקט הראשי שאנחנו עובדים עליו הוא פרוייקט ה Personal growth שאתאר בפירוט בפוסטים עתידיים. בפרוייקט זה כל עובד בוחר נושא מחוץ ל comfort zone שלו בתחום שתמיד רצה להתפתח בו. הפרוייקט כולל הדרכה צמודה של מישהו חיצוני במשך כמה חודשים. למשל : דיבור מול קהל, עיצוב, תכנות, כתיבה, פיננסים.

החלטה משמעותית אחרת שלקחתי היא שכל עובד יקבל כל חודש 500 ש"ח בנוסף לשכר, אותם הוא יכול לתרום לכל עמותה מוכרת ע"פ בחירתו. אחת העובדות באוריבי תיארה את ההרגשה ביום התרומה כמו סנטה קלאוס – העברה של המון 'מתנות' לכל כך הרבה מטרות חשובות שונות.

כאשר אני מספרת למועמדים לעבודה באוריבי על נושא התרומה כחלק מההטבות בכולם זה נוגע. אני רואה כמה זה יותר משמעותי מעוד הטבה חומרית.

זו הרצאה מאד מרגשת של ריקרדו סמלר, מנכ"ל של חברת ענק בברזיל שנוגע בהמון נקודות ייחודיות לגבי ניהול חברה. מומלץ מאד לצפות בהכל. אחת הנקודות היפות שהוא נוגע בהן (דקה 12:45) היא לגבי תרומה, "If you're giving back you took too much" הוא אומר. כלומר, אם מגיעים לנקודה שאין בעיה לתרום וחשבון הבנק מספיק מנופח כדי שזה לא יהיה מורגש, כנראה שהיית יכול לעשות הרבה יותר גם לפני. לדעתי תרומה, בכל דרך שהיא, צריכה תמיד להיות חלק מהחיים, גם אם זה מעט. אני חושבת שיש אלמנט חשוב בכך שבין המשכורות הגבוהות, המשרדים היפים ושאר הסטנדרטים הגבוהים של ההייטק, כל עובד חושב כל חודש גם על אוכלוסיות חלשות יותר וכמה הדברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם יכולים להיות משמעותיים עבור אחרים.

למה אני חושבת שתרומה כספית משמעותית יותר מהתנדבות פיסית?

מקווה שאני לא הולכת להסתבך עם יותר מדי אנשים פה. חשוב לי להדגיש לפני הכל שכל סוג תרומה/ התנדבות בכל היקף היא מבורכת. אבל, אחד הדברים שלי אישית קשה לראות זה עובדי הייטק שהולכים פעם בשנה לחצי יום של אריזת מצרכים/ צביעת גדר/ הסעת קשישים ובטוחים שתרמו המון לחברה. נעשה חישוב פשוט : ע"פ משכורת של 20 אלף ש"ח (נראה לי סביר לגמרי להניח שזו משכורת ממוצעת מינוס ברוב הסטארטאפים) התשלום לשעה הוא 100 ש"ח. חצי יום התנדבות שווה בערך 500 ש"ח. עובד מנוסה/ מקצועי יכול כנראה לעשות את אותה עבודה של המתנדב פי 3 יותר יעיל והעלות שלו תהיה בערך 25 ש"ח לשעה. כלומר, שעת שכר של איש הייטק יכולה "לקנות" פי 12 יותר מצרכים ארוזים/ גדרות צבועים או קשישים שהגיעו ליעדם. יש כמובן ערכים אחרים של החשפות לאוכלוסיות אחרות ו'הרגשה' חזקה יותר של התרומה אבל חשוב לדעתי להבין שמבחינת תרומה נטו עובדי סטארטאפים כנראה יכולים לעזור יותר לעולם בתרומה כספית מאשר שעות התנדבות.

אני כמובן מאמינה בהתנדבות שעושה שימוש בכישורים הייחודים של כל אחד. עזרה ע"י תכנות, עיצוב, ייעוץ משפטי/ פיננסי משמעותית הרבה יותר מהתנדבות 'כללית'.